אוסטאופורוזיס

אוסטאופורוזיס (בריחת סידן) היא דלדול של העצם: העצם הופכת להיות פחות דחוסה ופחות צפופה, ולכן חשופה יותר לשברים.

• העצם היא רקמה חיה, ובמשך כל החיים מתקיימים בה תהליכים של פירוק ושל בנייה. כמויות קטנות של עצם נהרסות ומוחלפות בעצם חדשה. בתקופת הילדות, ובעיקר בתקופת ההתבגרות, נבנית מסת העצם. כמות העצם המרבית שונה מאדם לאדם. את הכמות הזאת קובעים גורמים תורשתיים וגורמים סביבתיים. הגורמים הסביבתיים הם תזונה, פעילות גופנית ומחלות.
• ברגע שקצב בניית העצם שווה לקצב פירוק העצם- העצם נשארת יציבה ותקינה. זה קורה בעשורים השלישי והרביעי לחיים. לאחר מכן – במיוחד אצל נשים לאחר הפסקת המחזור – עולה קצב הפירוק של העצם על קצב הבנייה. ומה יקרה במצב שבו יש יותר פירוק של עצם מאשר בנייה של עצם? מתחילה ירידה הדרגתית בכמות העצם, וכן בצפיפות שלה- כלומר בהרכב שלה. זאת ההגדרה בעצם לירידה בצפיפות העצם!
• קצב איבוד העצם הוא איטי יחסית, אולם עם השנים- הדבר מצטבר והופך למשמעותי ביותר- נוצרים שינויים במבנה העצם, וכך יורדת צפיפותה ובכך אנו חשופים לשברים.
• אובדן של מסת עצם יכול להיות בדרגות חומרה שונות. בתחילת התהליך, כשאובדן העצם מועט, מכונה המצב אוסטאופניה. כאשר האובדן של מסת העצם הוא חמור, מכונה המצב אוסטאופורוזיס.

ומה משפיע על צפיפות העצם?

תזונה וספורט.

ואיזה סוג של ספורט?

אימוני התנגדות היוצרים גירוי ועומס על העצמות והשרירים – כמו הרמת משקולות ואימון הדורש עמידה כנגד משקל גוף.

פילאטיס מכשירים מוגדר כאימון התנגדות לכל דבר!

התמדה וביצוע של אימוני פילאטיס מכשירים בתדירות קבועה תמנע התדרדרות של דלדול ברקמת העצם.

ומה לגבי תדירות האימון?

כזו הגורמת לעומס על מערכת השרירים.

כלומר לא פעם אחת בשבוע. מינימום של פעמיים שלוש בשבוע.

ולשאלת השאלות: האם החוגים השונים לצפיפות העצם הקיימים בשוק אפקטיביים?

ככל הנראה לא.

 חוגים המיועדים לשיפור בצפיפות העצם לרוב מתנהלים בתצורה של אימונים עם משקל נמוך מדיי, שלא יכול לחזק את העצם.

ומה לגבי התזונה?

5 מיקרונוטריינטים חשובים לשמירה על צפיפות העצם: סידן, ויטמין D, מגנזיום, ויטמין B12 וויטמין K.

מקורות תזונתיים של כל אחד מהמיקרונוטריינטים הנ"ל:

סידן: מוצרי חלב, טחינה משומשום מלא, סדרינים, טופו.

ויטמין D: כתגובה לאור השמש, הגוף מייצר ויטמין D בעור. כמובן שלא ברמה של חשיפה מוגזמת הגורמת לנזקים בלתי הפיכים ולסרטן. במידה ואין חשיפה לאור השמש- יש להיוועץ בדיאטנית ולקבל תוסף.

מגנזיום: עלים ירוקים, קטניות, דגנים מלאים. אין הרבה מגנזיום במזון, ולכן גם ניתן לשקול תיסוף תזונתי.

ויטמין B12: נמצא אך ורק במזון שמקורו מהחי – בקר, עוף, הודו, דגים, ביצים.

ויטמין K: נמצא בעלים ירוקים, בכרוב ניצנים, בתה ירוק, באפונה ירוקה וכו'.

לסיכום- חשיבות התזונה והספורט נוגעת בכל תחומי החיים.

ישנה חשיבות מכרעת על רקמת העצם- ואין פה קסמים.

חייבים לשמור על העצם, ולהקפיד על פעילות גופנית החל מגיל צעיר, שבה העצם נבנית- וכך נעכב את תהליך ירידה בצפיפות העצם בצורה משמעותית.